נושא
הממברנה ומעבר חומרים
ממה בנויה הממברנה, מה עובר דרכה לבד, ומה צריך תעלה, נשא או משאבה.
בעמוד הזה
ממה היא בנויהמה עובר לבדכל דרכי המעבר בטבלה אחתאוסמוזה בשורה אחתאיפה זה תופס אתכםבדיקה עצמיתממה היא בנויה
| רכיב | מה הוא | מהרצאה |
|---|---|---|
| פוספוליפידים | שכבה כפולה. זנבות הידרופוביים באמצע, ראשים טעונים אל המים משני הצדדים | 1 |
| חלבונים | אינטגרליים, היקפיים ומעוגנים. מעבר, קולטנים, אנזימים, זיהוי, הצמדה | 3 |
| סוכרים | מחוברים לחלבונים, כלפי חוץ. חלק מ"תעודת הזהות" של התא | 2, 3 |
תכונות: דקה מאוד (כ-7 ננומטר), נוזלית בתוך כל עלה, לא סימטרית בין העלים, וגמישה. מאחה ונפרדת מבועיות בלי לפתוח חור.
מה עובר לבד
| עובר לבד? | דוגמה | |
|---|---|---|
| קטן ולא טעון | כן | חמצן, CO2 |
| הידרופובי | כן | הורמונים סטרואידים |
| קטן וקוטבי | מעט (בפועל, בעיקר דרך תעלות) | מים |
| גדול וקוטבי | כמעט לא | גלוקוז |
| טעון | לא | יונים |
כל דרכי המעבר בטבלה אחת
| דרך | אנרגיה | כיוון | דרך מה | דוגמה |
|---|---|---|---|---|
| דיפוזיה פשוטה | לא | במורד המפל | ישירות דרך הממברנה | חמצן |
| אוסמוזה | לא | במורד מפל המים | הממברנה, ובעיקר תעלות מים | מים |
| דיפוזיה מסתייעת: תעלה | לא | במורד המפל | חור בחלבון | יוני כלור, אשלגן |
| דיפוזיה מסתייעת: נשא | לא | במורד המפל | חלבון שמשנה צורה | גלוקוז לתאי שריר |
| פעילה ראשונית | ATP | במעלה המפל | משאבה | משאבת נתרן-אשלגן |
| פעילה שניונית | מפל של חומר אחר | במעלה המפל | משאבה | גלוקוז עם נתרן |
| אנדוציטוזה / אקסוציטוזה | כן | פנימה / החוצה | בועיות | הפרשת חלבונים, מוליכים עצביים |
אוסמוזה בשורה אחת
הרבה מומס = מעט מים. המים זזים אל הצד שבו יש יותר מומס.
| התמיסה בחוץ | המים | התא |
|---|---|---|
| איזוטונית | אין מעבר נטו | יציב |
| היפוטונית | נכנסים | מתנפח |
| היפרטונית | יוצאים | מתכווץ |
איפה זה תופס אתכם
- "דרך חלבון" לא אומר "פעיל". דיפוזיה מסתייעת עוברת דרך חלבון, והיא סבילה. מה שקובע הוא הכיוון ביחס למפל, והאם יש השקעת אנרגיה
- בשוויון ריכוזים המולקולות ממשיכות לזוז. אין רק מעבר נטו
- ממברנה שלא חדירה לחומר לא תעביר אותו, גם כשמפל הריכוזים ענק
- בהעברה שניונית אין ATP ישירות, אבל בלי ATP אין מפל לנצל
- סימפורטר ואנטיפורטר אומרים רק אם שני החומרים זזים באותו כיוון. הם לא אומרים מי נגד המפל
- תעלה מחברת את התא לסביבה. קשר מרווח מחבר בין שני תאים
בדיקה עצמית
- מים מזוקקים לתוך תרבית תאים. לאן ינועו המים, ולמה?
- מה בממברנה מונע מיונים לעבור דרכה לבד?
- נשא מכניס גלוקוז לתא יחד עם נתרן, שניהם פנימה. הגלוקוז נכנס נגד המפל שלו, הנתרן במורד המפל. איך קוראים להעברה הזו, ומה סוג המשאבה?
- תעלה עשויה מחלבון אחד. איפה בה יהיו חומצות אמינו הידרופוביות, ואיפה הידרופיליות?
תשובות.
1: פנימה. מים מזוקקים הם תמיסה היפוטונית: ריכוז המים בהם גבוה מבתוך התא. התאים יתנפחו ועלולים להתפוצץ.
2: הליבה ההידרופובית של השכבה הכפולה. יונים טעונים לא יכולים לחצות אותה.
3: העברה פעילה שניונית, והמשאבה היא סימפורטר. האנרגיה באה ממפל הנתרן, שמשאבת הנתרן-אשלגן בונה בעזרת ATP.
4: הידרופוביות בצד החיצוני של החלבון, שפונה לשומני הממברנה. הידרופיליות בפנים, לאורך המעבר שבו היונים עוברים.